יזמים בעלי הערכה עצמית גבוהה מעיזים יותר, לוקחים על עצמם אחריות גדולה יותר ומשיגים יותר, לכן טיפוח הערכה עצמית גבוהה כבר בילדות יאפשר צמיחה והגעה להישגים.
קל יהיה לנו לטפח הערכה עצמית אם רק נקבל את תפיסתו של רבי נחמן מברסלב שאמר:
"דע לך שכל רועה ורועה, יש לו ניגון מיוחד משלו.
דע לך שכל עשב ועשב, יש לו שירה מיוחדת משלו..."
היזם:
כבר בתחילת דרכו, מבין היזם כי עליו ללמוד הרבה על מנת לקדם את המיזם שלו. חלק מתהליך הלמידה נעשה באמצעות שאלת שאלות. יזם שיחשוש לשאול ייאלץ ללמוד את הדברים בדרך הקשה.
לכל אחד מאיתנו יש תחומים בהם הוא מבין טוב יותר מאחרים, ותחומים שבהם הוא מבין פחות. יתכן אפילו שבתחומים מסוימים אנחנו בורים לגמרי, אך אין הדבר מעיד על יכולתנו להצליח בחיים, ולכן אם אנו מוצאים לנכון לשאול שאלות - כדאי שנעשה זאת ללא חשש.
בפועל, לעיתים אנו נוטים שלא לשאול שאלות, על מנת שלא לפגוע בתדמית שלנו, ומתוך רצון שלא לחשוף את חוסר ידיעותינו. אם זו הסיבה שבגינה איננו שואלים שאלות, אזי הדבר מעיד דווקא על חוסר ביטחון עצמי שלנו. אדם השואל שאלות, הוא אדם בעל הערכה עצמית גבוהה, ואין לו כל בעיה לחשוף שאינו יודע או אינו מבין נושא כלשהו.
דוגמה:
ראשית, התנצלות על הזכרת דוגמה זו מפאת כבודו של האדם, אך דוגמה זו ממחישה היטב את הנושא:
לאחד משרי הביטחון שלנו נערך סיור בצפון הארץ, הוא קיבל לידיו משקפת על מנת להשקיף על האזור.
למרות שלא ראה דבר, הוא לא שאל מדוע הוא אינו רואה, משום שכפי הנראה, חש שישנה ציפייה של הסביבה מאדם במעמדו לדעת כיצד משתמשים במשקפת, ואם היה שואל, יתכן והיה פוגע בתדמיתו הציבורית. אבל אדם בעל ביטחון עצמי והערכה עצמית גבוהה כן היה שואל, ולא חושש ששאלה שכזו תפגע במעמדו.
במקרה הזה הסתבר שהעדשות של המשקפת היו מכוסות.
מקור החשש מפני שאלת שאלות נובע, כנראה, מאותם ימים בבית הספר או במפגשים חברתיים שונים בהם היה מי ששאל שאלה וכתגובה, היו מי שגיחכו ולעגו. תגובות כאלו למעשה, מדכאות את הרצון לשאול שאלות ולקבל תשובות. הפיתרון לכך נעוץ בחינוך לסובלנות.
גלית זמלר שמה לב שבמקרים רבים ישנם אנשים מבין הנוכחים, שהיו רוצים שמישהו אחר יקום וישאל שאלה שהם לא מבינים, ואם אין אחד כזה הם לא ישאלו בעצמם. עוד למדה, כי פעמים רבות אלו שמגחכים למשמע שאלתך, הם עצמם אינם יודעים את התשובה הנכונה, אם משום שאינם מומחים בנושא או משום שלא באמת הבינו את השאלה, והגיחוך מעיד על חוסר הבנה, חוסר ביטחון עצמי ויוהרה.
שאלת שאלות חשובה גם כשנראה שהכל ברור, משום שישנם מקרים בהם צד אחד מתכוון ל-X וצד אחר ל-Y, שני הצדדים בטוחים לגמרי שהבינו זה את זה, אבל רק שאלת שאלות וקבלת תשובות מבררים את העניין לאשורו. כבר קרו לא מעט מקרים בהיסטוריה של טעויות שנבעו מחוסר הבנה בין הצדדים, כמו המהלך הצבאי החשוב ביותר במלחמת ששת הימים , עפ"י ספרו של ד"ר אורי מילשטיין.
וכשמדובר בילדים:
כדמויות מחנכות עלינו לעודד אותם לשאול שאלות ולאפשר להם לקבל תשובות מספקות. ואם נדמה לנו שהשאלה היא שאלה "מיותרת" אפשר לבקש לשמוע מהילד מה לדעתו התשובה לשאלה, ומתשובתו להבין מדוע הוא העלה אותה.
היזם:
מנהיגים, ממציאים ויזמים מצליחים הם אלו שאינם חוששים להביע את דעתם וללכת בדרך משלהם, גם אם אינה מקובלת על הסובבים אותם.
כדמויות סמכותיות כדאי לעודד את הילד להביע את דעתו גם אם היא שונה מזו של הקבוצה / המשפחה – זו הדרך לעודד אותו לחשיבה עצמאית.
סביר להניח, שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה שהילד שלו ינהג כמו אותה קבוצת הסטודנטים שהשתתפה במחקר של סולומון אש אשר חקר את נושא השפעת הלחץ הקבוצתי, ונכנעה ללחץ:
מתוך: ויקיפדיה ניסוי הקונפורמיות של אש
הניסוי מצא כי על אף שברור כי הקו השמאלי שווה באורכו לקו C, הרי שתחת השפעת לחץ קבוצתי של משתפי פעולה עם הנסיין, היו סטודנטים שהסכימו עם תשובה שגויה שנאמרה על ידי קבוצת משתפי הפעולה.
דוגמאות לאנשים שבחרו בחשיבה עצמאית וחיובית בניגוד לסביבה המבקרת:
אנשים בעלי חשיבה עצמאית וחיובית, מסוגלים לקחת את הרעיון שלהם לשלב הביצוע, גם אם סביבתם אינה מאמינה כי ניתן לממש את הרעיון, כך בדוגמאות שלהלן:
מל"ט "הרון" מתוצרת התעשייה האווירית
תרגיל עם הילדים:
תרגילי סיעור מוחות הם דרך מצויינת לאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה להביע את דעתו ולהעלות רעיונות ופתרונות לבעיות מתוך חשיבה עצמאית וחיובית, מבלי שישמע ביקורת.
היזם נדרש לביטחון עצמי גבוה כדי שיאמין בעצמו וביכולתו להצליח לממש את חלומותיו.
זה לא שהיזם נולד עם ביטחון עצמי, אלא הוא מפתח אותו לאורך זמן, תוך התנסויות רבות שמחשלות אותו, בונות את חוסנו האישי, ומביאות אותו למסקנה שהוא יכול להצליח, גם אם ייתקל בקשיים.
דוגמה
לינה נאיר סיפרה בראיון לעיתון גלובס שכשהיתה צעירה ועבדה ביונילבר לא היה לה ביטחון עצמי להביע את עצמה, למרות שהיה לה מה לומר.
כדי להתגבר על כך היא לקחה פנקס קטן ובו היא ציירה כוכב בכל פעם שהיא העזה לדבר.
כך, באופן הדרגתי היא צברה לעצמה כוכבים, והצליחה להתגבר על חוסר הביטחון. בהמשך לינה הפכה להיות מנכ"לית שאנל.
ד"ר איוון ג'וזף מסביר בהרצאתו שביטחון עצמי זו מיומנות הניתנת ללמידה ולפיתוח.
לדבריו, כדי לבנות ביטחון עצמי יש צורך בתרגול רב, בנחישות ובהתמדה. עלינו להימנע ממחשבות שליליות שמעכבות אותנו מלהתנסות. עלינו לחשוב בצורה חיובית, להבין שאנו אדונים לגורלנו, ועלינו להאמין בעצמנו.
ד"ר איוון מציע למחנכים, שרוצים לעזור לתלמידים שלהם, להתמקד בפידבקים חיוביים על הצלחות והתנהגות חיובית, ולהימנע מפידבקים שליליים.
אחד הדברים המאפיינים אנשים עם ביטחון עצמי הוא היכולת שלהם לפרש את המציאות בדרך שהם בוחרים, ולא בדרך שאחרים מצפים.
יכולת זו מאפיינת גם יזמים, שמצליחים להתמודד עם תגובות שליליות באופן שמקדם אותם. גם כשהם שומעים הרבה פעמים את המילה "לא" הם אינם נרתעים מלהמשיך בדרכם.
היזם:
יזמים, בעיקר מתחום השירות, זוכים להוקרה והערכה מן הקולגות והלקוחות כאשר הם משתפים בידע שצברו. השיתוף בידע מעיד על ביטחון, אמונה בעצמך והערכה עצמית גבוהה ללא חשש למעמדך.
גלית זמלר: "תרבות של שמירת הידע לעצמך, מעידה לדעתי, על חולשתו של האדם וחושפת את חששו למעמדו. תופעה זו מתרחשת במקומות עבודה בהם אין ביטחון תעסוקתי, או שמעמדו של העובד יכול להיפגע. כאשר אדם חש ביטחון ובעל הערכה עצמית גבוהה הוא משתף ברצון את סביבתו בידע שצבר."
אנשים המשתפים את סביבתם בידע שלהם, יוצאים נשכרים:
בנוסף, השיתוף מעודד אחווה והזדהות, ולכן מסייע לרתימת שותפים למחויבות להצלחה.
דוגמה מתחום העסקים:
הרשתות החברתיות הפכו לאמצעי תקשורת מקובל. תרמה לכך רבות הרשת החברתית "פייסבוק". אחד הכללים הבסיסיים ביותר בשיווק באמצעות רשתות חברתיות, הוא להפוך את עצמך או את העסק שלך למומחה בתחום על ידי העלאת תכנים מקצועיים ברשת, שיש בהם כדי לתרום לקהל היעד.
הגישה היא כי שיתוף בידע (לצד פעולות שיווקיות נוספות) יגדיל את מצבת הלקוחות.
אנשים המשתפים בידע מעידים בעצם השיתוף, על כך שהם בעלי ביטחון והערכה עצמית גבוהה, ושאינם חוששים למעמדם. הם משדרים מסר האומר כי יש להם עוד הרבה ידע לתרום לנו, וכי הם מומחים בתחומם.
זו גם הסיבה לכך שכיום ניתן למצוא מאמרים רבים באופן חופשי באינטרנט, לדוגמה מאמרים שנכתבו ע"י גלית זמלר.
כשמדובר בילדים:
שיתוף בידע בגילאים צעירים מתבטא בשיתוף פעולה.
משימות קבוצתיות, בעיקר מאתגרות בהתאם לגיל הילדים, מעודדות שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה, רתימת הידע והיכולות של כל ילד לטובת ההצלחה במשימה.
היזם:
אחת הסיבות הנפוצות לכישלונותיהם של יזמים היא ביטחון מופרז; יזמים המאמינים שהם מבינים הכי טוב את התחום בו הם עוסקים, ומסרבים להקשיב לסביבה וללקוחות.
המודול השלישי מתוך תכנית יזמות לילדים עוסק בלמידה מכישלונם של אחרים, תוך התייחסות לאלמנט של הביטחון המופרז.
יוסי יסעור בספרו "גם לכם לא היו מים חמים?" בהוצאת "מטר" מתייחס לביטחון המופרז כך:
"ביטחון יתר מתקשר גם לאופטימיות. רוב האנשים רואים את עצמם דרך משקפיים ורודים. הם מאמינים שהעתיד שלהם ורוד יותר מזה של זולתם, שהם טובים יותר מאחרים....
השילוב של אופטימיות וביטחון יתר גורם לאנשים להפריז בהערכת הידע שלהם וביכולתם לשלוט במצב, וגם להפחית בהערכת הסיכון הכרוך בפעולותיהם".
תופעה זו שמתאר יוסי יסעור, בולטת למדי כשמדובר ביזמים שהם אנשים טכניים; לעיתים, מבחינתם המוצר אותו הם מפתחים הוא הכי טוב שיש, ואותו בדיוק השוק צריך, ולכן המוצר ימכור את עצמו כמעט ללא מאמץ שיווקי.
אלא שהמציאות בדרך כלל היא אחרת, ומסתבר שיש כבר מוצרים מתחרים, ושיש ללקוחות דרישות לשינויים, ואם לא יעשו פעולות שיווקיות נכונות אזי המוצר לא ימכר מעצמו.
היזם:
נדירים המקרים בהם יזם יודע ויכול להקים מיזם ולהביאו להצלחה בשוק אך ורק בכוחות עצמו. לרוב יזדקק היזם לעזרה.
היכולת לבקש עזרה נובעת מהערכה עצמית גבוהה: אדם המבקש עזרה מכיר ביכולתיו אך גם במגבלותיו ואיננו חושש להציף אותן וליידע אחרים בצורך שלו בעזרה.
העזרה המבוקשת יכולה להיות בכל תחום שהוא, ובלבד שנכיר בכך שאנו זקוקים לעזרה.
אד מלבסקי המכיר את תחום היזמות מכל היבטיו דיבר על כך בסרטון שהופק לקראת שבוע היזמות העולמי -2010. הוא אמר: "אל תתביישו לבקש עזרה".
כדי שיזם יצליח עליו להיות בעל חשיבה ביקורתית, כזו שלא מקבלת את הדברים כמובנים מאליהם וכבהכרח נכונים.
כדי לפתח חשיבה ביקורתית עלינו תחילה להאמין בעצמנו, בשיקול הדעת שלנו, ולהיות בעלי ביטחון עצמי.
לחשיבה הביקורתית יש תפקיד חשוב בשאילת שאלות, חיפוש אחר פתרונות, ואם אין בנמצא פתרון מספיק טוב, אז מכאן יכול לקום המיזם הבא.
אחת התופעות הנפוצות כיום, שמצליחה להתפשט דווקא משום שאנשים אינם מפעילים חשיבה ביקורתית היא ה"פייק ניוז".
אבל את בעיית ה"פייק ניוז" אפשר להפוך ליתרון, כך שנתרגל את עצמנו לחשוב כמו יזמים. זוהי מיומנות שניתן לפתח עם מעט תשומת לב.
כאשר אנו נתקלים ב"ידיעה חדשותית", נפעיל את שיקול הדעת שלנו, נשאל שאלות, נערער ולא נקבל את הידיעה כאמת מוחלטת.
ברגע שכולם ינהגו כך, מצד אחד תופעת ה"פייק ניוז" תפחת עד כדי תעלם, משום שאנשים לא יתנהגו כמו עדר ופחות ישתפו ידיעות שקריות, ומצד שני, החברה שלנו תפתח חשיבה ביקורתית, שזו מיומנות נדרשת לפיתוח תרבות יזמית.
לאנשים ובמיוחד לילדים יש נטייה לקבל כאמת מוחלטת תשובות שמתקבלות מחיפוש באינטרנט.
סרטון זה של חברת הפרסום DDB NZ מניו זילנד, ממחיש את חשיבותה של החשיבה הביקורתית גם בחיפוש מידע באינטרנט;
עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו, עלינו להבין שעם כל הנוחות כעת נדרשת מאיתנו תשומת לב רבה לבדוק את המידע ולשאול שאלות.
לצפייה בדף טיפוח הערכה עצמית גבוהה באתר התכנית באנגלית לחץ Nurturing High Self-Esteem to Encourage Entrepreneurship
