אלברט איינשטיין: "יצירתיות היא לראות את מה שכולם רואים ואז לחשוב מה שאף אחד לא חשב קודם לכן."
יצירתיות היא הבסיס ליזמות. חשיבה על רעיון למיזם נובעת לעיתים מיצירתיות, אך היצירתיות נדרשת גם בתהליך מימוש המיזם, פיתוחו, שיווקו, התמודדות עם קשיים ועוד.
מיומנות החשיבה היצירתית ניתנת לפיתוח וללמידה במסגרת הבית ספרית.
באופן כללי, יצירתיות היא תהליך של פתרון בעיות באופן מקורי, באמצעותו נוצרים רעיונות / שירותים / מוצרים / תהליכים מקוריים.
היזם:
חשיבה על פתרון בעיות בהן נתקל היזם מביאה אותו פעמים רבות ליצירת מוצר / שירות שיענה על הצורך ויפתור את הבעיה.
ההסתכלות סביב והיכולת לראות בבעיה הזדמנות ליצירה, היא זו המעודדת הקמת מיזמים.
גם תכנית יזמות לילדים נולדה מתוך רצון לפתור בעיה: כשהתכנית החלה לפעול, החינוך ליזמות כמעט ולא נמצא בבית הספר היסודיים, כדי לעודד בתי ספר לאמץ גישה של חינוך ליזמות ולהסיר חסמים באימוץ הגישה, הפכה התכנית למיזם חברתי-חינוכי הפונה לבתי הספר.
במסגרת התכנית ישנו נושא אחד העוסק ב"יצירתיות" בפתרון בעיות, שכן התמודדות עם בעיות ופתירתן, מעודדת חשיבת יצירתית, יציאה מחוץ לקופסא וראייה כוללת של סיטואציות.
חלק מהפתרונות ישמשו את האדם לעצמו ו/או לסביבתו הקרובה, אך חלקם יכולים לסייע גם לקהילה, ובמקרים אלו הפתרונות יכולים לשמש בסיס למיזמים חדשים.
דוגמה כיצד מפיתרון לבעיה אישית נולד מיזם:
בנם הבכור של בני הזוג אלינור וישי נולד במשקל 2 ק"ג בסך הכל.
כשההורים ביקשו לרכוש עבורו מנשא כדי שיוכלו לטייל איתו בחוץ, הם מצאו כי לתינוקות במשקל כה קטן אין מנשא מתאים.
הפיתרון שמצאו היה: נשיאת תינוקם במנשא מאולתר מבד, כפי שעושות הנשים האפריקאיות.
הפידבקים מהסביבה ומאמהות לתינוקות היו כה חיוביים, עד שבני הזוג החליטו שהפיתרון שלהם יכול לסייע גם לאמהות נוספות, ומכאן קם המיזם: Simply good.
מאז שהחברה קמה היא הרחיבה את סל מוצריה והתרחבה לשווקים בחו"ל.
מתוך אתר Simply good
דוגמה לפתרון בעיה באופן יצירתי:
לפניכם סיפור עם מוסר השכל – זהו סיפור, אותו אנו מציגים גם לתלמידים המשתתפים בתכנית יזמות לילדים, במודול בנושא "יצירתיות".
הסיפור מספר כיצד איש זקן שיצא לגמלאות, מגלה כי ילדים המשחקים מתחת לחלון ביתו מפריעים את מנוחתו. הוא הניח שאם יצעק עליהם ויגרשם, לא ישיג את מבוקשו והרעש לא ייפסק.
חשב האיש כיצד הוא פותר את הבעיה דרך אחרת. לבסוף הוא פנה אל הילדים ואמר להם שהוא מודה להם על כך שהם משחקים מתחת לחלונו, וכי היות והוא כל-כך נהנה לשמוע את קולותיהם, הרי שהוא מוכן לתת לכל אחד מהם מטבע של שקל אחד, וזאת בתנאי שהם ימשיכו לשחק מתחת לחלונו.
הצעתו של הזקן שמחה את הילדים, שממילא התכוונו להמשיך ולשחק.
וכך האיש שילם לילדים במטבע של שקל אחד בכל יום במשך כל השבוע.
בשבוע השני שוב פנה אליהם האיש הזקן, אך הפעם הוא הסביר להם בנימה של התנצלות, שאין לו כל כך הרבה כסף ולכן מעכשיו הוא ישלם רק חצי שקל לכל אחד.
הילדים לא אהבו זאת, הם כבר התרגלו לקבל שקל בכל יום, אך בכל זאת רובם המשיכו לשחק.
אחרי שבוע שוב יצא הגמלאי אל הילדים והסביר להם שהוא מאד מתנצל, אך גם חצי שקל זה הרבה כסף עבורו, ולכן מהיום הוא ייתן להם רק 10 אגורות.
לזאת הילדים כבר לא הסכימו. הם כעסו ואמרו כי הם אינם מוכנים לשחק מתחת לחלונו תמורת סכום כל-כך עלוב.
וכך, פתר האיש הזקן את הבעיה והשיג שקט מתחת לחלונו.
(מקור הסיפור: מתוך הספר "יִתְרוֹן הגמישות" של ד"ר אַל סיבֶּרְט)
דוגמה לפתרון יצירתי בייעול תהליכי עבודה:
הדוגמה של חברת טסלה ממחישה כי היצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בתהליכים שונים ומגוונים.
כחלק מתהליך בדיקת האיכות של המכוניות, צריכות היצרניות לבדוק עד כמה המכוניות עמידות לטמפרטורות נמוכות. בד"כ כדי לעשות זאת, מכניסים את המכוניות לתוך תאי קירור, אלא שעלותם גבוהה מאד.
טסלה, שלפחות בתחילת דרכה תפקדה יותר כסטארטאפ המנסה לחסוך בעלויות, מצאה פיתרון יצירתי ויעיל לביצוע הבדיקה; מהנדסי טסלה שכרו משאית הובלה של גלידה, עם תא קירור גדול. את המכונית הכניסו לתוך תא הקירור, והמהנדסים לבשו מעילים עבים ונכנסו לתוכו ושם עשו את הבדיקות הנדרשות לעמידת המכונית בטמפרטורה נמוכה.
הטכנולוגיה בימינו גורמת לנו להיות מוקפים כל הזמן בגירויים שמתחרים על תשומת ליבנו.
יזמים אשר מפתחים מוצרים או שירותים, מעוניינים לגרום לקהל היעד לשים לב אליהם ובכך לגרום לו לצרוך את המוצר או השירות שלהם.
ישנה אפשרות של השקעת סכומי כסף גדולים באמצעי שיווק שונים המכוונים אל קהל היעד, אבל לא תמיד הכסף הזה זמין ליזמים, וגם אם כן, שהרי גם סופו להיגמר, ומשימת השיווק וגיוס הלקוחות היא משימה מתמשכת.
כדי להצליח במשימה זו, שנעשית מורכבת ומאתגרת עם הזמן, על היזמים לגלות יצירתיות ביצירת בידול, שוני, אלמנט מיוחד שייחד את המוצר/השירות שלהם, שיגרום לאנשים לרצות לדבר על כך. ברגע שמצליחים לפצח את האתגר הזה, השיווק נעשה קל יותר.
מומלץ לצפות בהרצאתו של סת' גודין בטד בשם: "?How to get your ideas to spread", ובתרגום חופשי: איך להפיץ את הרעיונות שלך?
רעיונות שהם באמת פורצי דרך נחשבים, לפחות בהתחלה, לרעיונות משוגעים, כאלו שרוב הסביבה לא מסוגלת להבין אותם ו/או לקבל אותם.
אבל רעיונות יצירתיים כאלו, הם אלו שעושים שינוי אמיתי בעולם.
סרטון זה מעביר את המסר בצורה טובה:
כדי שיזם עם רעיונות "משוגעים" יוכל להצליח, הוא צריך להיות בעל חזון, בעל חשיבה עצמאית וביקורתית, ובעל יכולת לגלות נחישות רבה אל מול כל אותם גורמים שינסו להניא אותו מלפתח את הרעיון.
לארי פייג', ממייסדי גוגל ניסח זאת כך: "רעיונות טובים הם תמיד משוגעים עד שהם לא." העיקרון הזה מנחה את גוגל בפיתוחיה השונים.
אחד הפיתוחים האלו נבע מתוך הרצון לאפשר לחפש טקסט בתוך ספר. אבל כל המומחים בתחום טענו שהפרוייקט של סריקת מיליוני הספרים הקיימים בעולם לפורמט דיגיטלי הוא בלתי אפשרי.
הרעיון המשוגע בכל זאת יצא לדרך, וכפי שאנו יודעים היום, אכן מיליוני ספרים כבר נסרקו על ידי גוגל.
גם מייסד אפליקציית אינסטגרם סיפר שהרעיון לאפליקצייה נחשב בתחילה לרעיון הזוי.
העולם שלנו הוא תחרותי. יש בו יש היצע של מגוון רחב ללקוחות בתחומים שונים. כדי למשוך את תשומת ליבו של קהל היעד, עלינו ליצור לעצמנו בידול.
כל אחד, לפני שהוא מקים מיזם כלשהו, צריך לשאול את עצמו במה אני שונה מאחרים?, מה הייחודיות שלי? למה שהלקוחות יעדיפו אותי על פני המתחרים?.
היצירתיות יכולה לסייע לנו ביצירת בידול.
דוגמאות:
חברת ההלבשה האינטרנטית Bonobos משלבת בין העולם המקוון לבין החנויות הפיזיות בצורה ייחודית; לחברה יש רשת חנויות שאינן מחזיקות במלאי של בגדים. בחנויות אלו הלקוחות מודדים את הבגדים, מקבלים יחס אישי מהמוכרים, ובוחרים את הפריטים שנשלחים לביתם אח"כ תוך זמן קצר.
ייחודיות זו לצד מוצרים איכותיים, שירות משלוחים חינם ואפשרויות החזרה נוחה הפכו את הרשת למותג הלבשה אינטרנטי מוביל בארה"ב.
יצירת בידול איננה דורשת בהכרח שינוי קונספט של העסק והשקעה כספית גבוהה. בעזרת יצירתיות אפשר לבדל את העסק שלנו בעלויות נמוכות יחסית ומבלי לשנות את הקונספט.
חברת Wright & Dickson עשתה זאת עם הבלנדרים שהיא מייצרת בהצלחה רבה ובאמצעי יצירתי פשוט וגאוני.
כדי לעודד חשיבה יצירתית בעבודה בצוותים צריך לדאוג תחילה לאווירה פתוחה, המאפשרת להעלות רעיונות שונים ומשונים מבלי שתישמע ביקורת מחברי הצוות.
כשאנו מאפשרים לכל אחד להביע את דעתו באופן חופשי מבלי לצנזר את הנאמר, אנחנו מגדילים את האפשרות שבסופו של דבר נקבל פתרונות יצירתיים לבעיות שעולות.
כשיש תרבות של פתיחות ויצירתיות, קל ליישם זאת, אך כשמדובר בצוות שטרם גיבש תרבות המעודדת יצירתיות כדאי תחילה להקדיש לכך זמן.
אחת האפשרויות היא לשחק משחקים שמחזירים אותנו לילדות, ומאפשרים לנו לצאת מהאווירה הרשמית. רק אח"כ לנסות להתמודד עם סוגיות להן נדרשת יצירתיות.
מומלץ גם לאפשר לכל אחד מחברי הצוות להגיע באופן עצמאי לתובנות בנושאים בהם אנו מתמקדים, ולאחר מכן לקיים מפגש משותף עם שאר חברי הצוות.
תהליך סיעור מוחות באופן הזה מאפשר מצד אחד חשיבה עצמאית אצל כל אחד, מבלי להיות מושפע מהנאמר, ומצד שני השיתוף הפתוח בשלב הבא מסייעים להעלות רעיונות יצירתיים מגוונים ולשפר רעיונות שעלו.
דף זה מופיע גם באתר התכנית באנגלית: Creativity as the Basis for Entrepreneurship
