כדי ליזום ולהיות פרואקטיביים צריך לקחת סיכונים, אך להבדיל מהימורים, הסיכונים שהיזם לוקח הם סיכונים מחושבים.
אנו יכולים למצוא עצמנו נאלצים ליטול סיכונים, גם אם כל חיינו הצלחנו להימנע מכך.
נטילת סיכונים בהקמת עסק חדש ובמיוחד בגיל מבוגר, בו יש ליזם אחריות גם לפרנסת משפחתו, נעשית מורכבת יותר.
בתקופתנו, אנשים בגילאי +45 מוצאים עצמם לעיתים ללא יכולת להתקבל לעבודה כשכירים, וכתוצאה מכך נאלצים להקים עסק משלהם.
כאן יש חשיבות רבה ליכולת לנתח סיכונים ולהעריך סיכויי הצלחה אל מול סיכויי כישלון.
במרץ 2016 פורסמה בגלובס כתבה תחת הכותרת:
"העניים הבאים הם אנשי היי-טק לשעבר
הם פתחו עסק, הוציאו את חסכונותיהם ונשארו בלי כלום"
כתבה זו ממחישה עד כמה חשוב שכל אדם, גם זה החש כיום בטוח במקום עבודתו, כדאי שילמד את תהליך פיתוח עסק, הכנת תכנית עסקית ושיווקית, בדיקת היתכנות והערכת סיכונים.
ככל שאדם יגיע מוכן יותר לשלב זה בחיים, בו הוא מקים עסק, ובימינו רבים הם הצריכים לחשב מסלול מחדש בשלב זה או אחר, הרי שיגדיל את סיכויי הצלחתו, ידע להתחשב במכלול של גורמים הן אישיים והן סביבתיים בבחינת כדאיות המיזם.
באחד משיעורי היזמות בבתי הספר תלמידה סיפרה על סבא שלה, שאחרי שנים רבות בהן עבד כשכיר, פרש לפנסיה והחליט להשקיע את חסכונותיו בהקמת עסק למוצרי חשמל.
לדבריה, אחרי שישה חודשים הסבא נאלץ לסגור את העסק, וכל חסכונותיו ירדו לטימיון. כיום אביה, שהוא הבן של אותו סב, נאלץ לתמוך כלכלית באביו שהפך לחסר כל.
המסקנה של אותה תלמידה היתה כי לא כדאי להיות יזם. למסקנה זו הגיעה מאותה חוויית כישלון שראתה מקרוב.
אך המסקנה היא אחרת, היזמות היא מבורכת, היא מאפשרת לאדם למצות את הפוטנציאל שבו ולחוש סיפוק, אך היא כרוכה גם בסיכון, ועלינו לקחת בחשבון שהמיזם יכשל, במיוחד שהסטטיסטיקה מראה כי רוב המיזמים נכשלים.
ברגע שניקח בחשבון שהמיזם יתכן שיכשל, נדע לקחת סיכונים מחושבים, סיכונים שנוכל לעמוד בהם גם אם ניכשל.
אמנם ישנם אנשים שמוכנים לסכן הכל, ויש כאלו שאף מצליחים, אך אדם צריך לראות את התמונה הכוללת לנגד עיניו ורק אז לקבל החלטה.
היזם:
היזם, בעצם ההחלטה להקים מיזם, לוקח סיכון. אולם להבדיל מהימור שבהם היכולת של היזם להשפיע על התוצאה היא אפסית, הרי כשיזם לוקח סיכונים בהקמת מיזם, הוא משקלל את סיכוייו להצליח או להיכשל ובוחר מתוך שיקול דעת להמשיך עם החלום ולפעול להצלחתו.
לאורך כל תהליך היזמות, היזם צריך לקבל החלטות רבות בתחומים שונים. חלקן בעלות משמעות קריטית להמשך פעילותו.
סביבת הפעילות של היזם משתנה ולעיתים עליו לקבל החלטות מהר, תחת לחץ, ולכן הוא אינו נצמד למוכר ויודע לשנות כשצריך, ולהבין שלפעמים צריך להשליך השקעות שבוצעו, לטובת כיוונים חדשים, נכונים יותר. מדובר פעמים רבות בהחלטות כואבות, והיזם יודע לקבל החלטות כאלו.
דוגמה מיזם:
סטף ורטהיימר בספרו "איש ליד מכונה" בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, מספר על תחילת הדרך:
"זו היתה החלטה קשה, לעזוב עבודה קבועה, החלטה הכרוכה בוויתור על משכורת בטוחה ומעמד גבוה ובחזרה לעבודת כפיים, ליד המכונה – והכול כצעד ראשון בדרך להגשמת חלום, שנראה אז דמיוני לגמרי. אבל זה לא הרתיע אותי".
יוסי יסעור בספרו "גם לכם לא היו מים חמים? מדריך למניעת כשלים בקבלת החלטות" בהוצאת "מטר" כותב:
"בעסקים, ובחיים בכלל, לקיחת סיכונים היא תנאי הכרחי להצלחה. אבל לקיחת סיכונים איננה הימור. לקיחת סיכונים היא פעולה שיש בה העדפה להחלטה לא ודאית שבצידה רווח גבוה על פני החלטה ודאית שבצידה רווח נמוך.
הימור הוא החלטה המתקבלת כנגד הסיכויים, ואילו לקיחת סיכון היא החלטה שהולכת עם הסיכויים".
במפגש העוסק בחדשנות, סיכון וסיעור מוחות מתוך תכנית יזמות לילדים, לומדים הילדים כי המצאה לבדה איננה חדשנות, וכי יש קשר בין חדשנות לסיכון, אך אין מדובר בהימור, אלא בסיכון מחושב.
אופן קבלת ההחלטות בסיטואציות השונות ובתחומים השונים משתנה מיזם ליזם, אך כדאי לו ליזם להיות מודע לאופן שבו הוא וחבריו לצוות מקבלים החלטות. מודעות זו תסייע לו לראות את הדברים גם מזווית אחרת, ואולי לקבל החלטות בצורה אחרת.
בחן את עצמך, איזה סוג של מקבל החלטות אתה?
מהיר החלטה - מקבל החלטות במהירות
דחיין - דוחה את קבלת ההחלטות לרגע האחרון
זהיר - מחפש מידע רב ככל האפשר לפני קבלת החלטות
שונא סיכונים - מעדיף לקבל החלטות נטולות סיכון
לא קונפורמי - מקבל החלטות שונות מאלו שהאחרים מקבלים
מרצה - מקבל החלטות שמרצות את האחרים, ולאו דווקא טובות לך
מתחרט - נוטה להתחרט על החלטות שהתקבלו ולכן משנה עמדות לעיתים קרובות
אינטואיטיבי - מקבל החלטות על בסיס תחושת הבטן
כהורים וכמחנכים עלינו לאפשר לילדים לקחת סיכונים מבוקרים, אשר יאפשרו להם להתמודד עם העזה, לחשב את מידת הסיכון מול הסיכוי, להתמודד רגשית עם תחושת הסיכון ולדעת להעריך את מידת יכולתם להתמודד עם הסיטואציה.
הכוונה לסיכונים קטנים, כאלו שאינם מסכנים את הילדים, אך מאתגרים אותם. לקיחת סיכונים שכאלו חשובה לבניית תחושת המסוגלות, לבניית החוסן האישי, ליכולת לקבל החלטות, לחשיבה עצמאית וביקורתית ולהעצמת הילדים.
נטילת סיכונים באופן הזה תלמד את הילדים להעריך כל פעם מחדש את יכולותיהם, שילכו וישתכללו עם הזמן.
לכן, גם אם יש בליבנו איזשהו חשש, כדאי שנאפשר לילדים לטפס על עצים, ללכת בשיווי משקל בגובה, להתנדנד לגובה, לרוץ, ליפול, להשתמש בכלי העבודה שלנו, וכו'.
מחקרים רבים מראים שאנשים נוטים להתחרט בעיקר על דברים שהם לא ביצעו. מכאן, שבאיזשהו מקום נראה כי בכל אחד מאיתנו טמון הרצון לעשות ולפעול, שמא נתחרט על כך שלא פעלנו.
כדי שלא נמצא את עצמנו מתחרטים על כך שלא הגשמנו את החלומות והרצונות שלנו, עלינו לקבל החלטות מושכלות ולפעול בהתאם.
המחקרים גם מראים שאם אנחנו מקבלים החלטה ופועלים לפיה, אך בסופו של דבר נכשלים, אנחנו מקבלים זאת טוב יותר מאשר שאם כלל לא ננסה. התחושה היא של השלמה, כי לפחות ניסינו.
תהליך היזמות כרוך בהרבה אתגרים ויזמים משקיעים מאמצים רבים בקידום הרעיון שלהם לכלל הצלחה.
אבל לפעמים חשוב גם לדעת לעצור. זה יכול להיות מסיבות רבות ומגוונות כמו: מתחרים שיש להם יתרון יחסי על פני המיזם שלנו, חוסר יכולת למצוא מודל כלכלי שיצדיק את המשך הפיתוח ועוד.
ההחלטה לעצור היא לגמרי לא פשוטה, במיוחד אחרי שכבר הושקעו מאמצים. לפעמים קשה לעצור כי יצרנו ציפיות אצלנו ואצל הסביבה שבסוף אנחנו נצליח.
מדובר בהחלטה אמיצה. לא פחות אמיצה מאשר לפתח את הרעיון מלכתחילה.
אנשים מעשיים הם אנשים שגם יודעים לקבל החלטות מסוג זה.
על חשיבות לקיחת סיכונים מחושבים כתבנו גם באתר באנגלית: The Ability to Take Calculated Risks
