אחד ממאפייני היזם הוא האומץ להעז ולא לפחד מכישלון.
הרצון להצליח ועם זאת המוכנות להתמודד עם אתגרים, מהווים בסיס ליזם בדרכו להצלחה.
הנשיא האמריקאי פרנקלין רוזוולט אמר בנאום המינוי הראשון שלו: "הדבר היחיד ממנו אנו צריכים לפחד הוא הפחד עצמו".
להיות יזם פירושו להעז לממש את החלום שלך, לא לפחד מכישלון, שהרי אם נקשיב לפחד, לא ננסה, לא נעז ולכן גם לא נצליח.
בעניין זה, כדאי לאמץ את הציטוט של אלון מאסק: "אם אינך נכשל בדברים שאתה עושה, סימן שאתה לא מחדש"
היזם:
היזם אוזר אומץ ויוזם. היזם אינו מקשיב לפחד, משום שהוא יודע כי הפחד משתק, וכי תמיד ניתן למצוא סיבות מדוע לא ליזום ולא לעשות כלום.
היזם בוחן את הפחדים ובודק: האם מדובר בסיבות אמיתיות או בתירוצים?.
אי הפחד מכישלון והאומץ להעז חשובים במיוחד לאחר שהיזם מתחיל לספר לסביבתו על המיזם. אולי ימצא היזם מי שיתמוך בו, אך כמעט תמיד יהיה מי שיסביר ויעלה אינסוף סיבות מדוע למיזם הזה אין שום סיכוי להצליח. רק יזם שמוכן לקחת סיכונים, להעז ולא לחשוש מכישלון יוכל לנטרל את "הרעשים" הסביבתיים הללו.
אחד המאפיינים התרבותיים של הישראלים ההופכים את ישראל למדינה יזמת הוא ההתייחסות של היזמים ושל הסביבה שלהם לכישלונות. הישראלים לא רואים בכישלון בעיה. אחרי כישלון הם מייד חושבים על המיזם הבא, וכך גם אם נכשלים מספר פעמים, בסופו של דבר מצליחים, וזה מה שתורם להיותה של ישראל מדינת סטארטאפ מהמובילות בעולם.
לעיתים אנו רואים אנשים מצליחים ונדמה לנו שכל אשר ישימו ידיהם עליו יצליח, אבל גם אנשים אלו חוו כישלונות, וההצלחות עליהן אנו שומעים נובעות מן האומץ להעז ולא לפחד מהכישלון.
בזמנו, גיא פרוביזור, שיזם והקים את רשת המזון "עדן טבע מרקט", היטיב לגעת בנקודה זו, כשאמר בראיון למגזין 'עסקים' של מעריב (25.12.2011):
"יזם חייב ללכת עם האמונה שלו, עם האינסטינקט שלו, וצריך לדאוג ברגע שכולם מסכימים איתו. יזמות זה ליצור משהו חדש במקום שהוא לא היה. אם כולם חושבים שאתה עושה את הדבר הנכון, אתה לא ממציא שום דבר חדש. בגלל זה אסור לחקות מישהו אחר. אם יש לך את ההרגשה, האמונה והחזון שזה מה שאתה רוצה לעשות, אתה חייב לעשות את זה. לא משנה כמה תיכשל בדרך - לך עם עצמך עד הסוף. אנשים שמחכים להיות יזמים הם לא יזמים באמת. יזם קופץ למים".
דוגמה:
רוב האנשים מזהים את סטיב ג'ובס עם הצלחת חברת Apple ולפני כן עם הצלחת חברת NeXT, אבל מי שמכיר מקרוב את התהליך הארוך שעבר ג'ובס כיזם, יודע כי הוא חווה גם כישלונות: מהדגם הראשון של מחשבי Apple שנקרא Apple I נמכרו מעט מאד יחידות, ולמרות שאחר כך Apple II היה להצלחה מסחרית, הרי שהמחשבים שבאו אחריו Apple III ו- Lisa נכשלו מבחינה מסחרית. כישלונות אלו לא הרתיעו את ג'ובס, אלא להיפך, הם גרמו לו להשתפר הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת הבנת הצרכנים.
כאן מתאים הציטוט של וודי אלן שאמר: "אם אינכם נכשלים מדי פעם, סימן שאינכם עושים משהו מאד חדשני"
סרטון זה מציג אנשים הידועים בהצלחתם, אך קשה היה לנבא זאת בהתחלה:
דוגמה נוספת:
שאול שני - שעמד בשנת 2002 מאחורי רכישת חברת התקשורת הברזיאלית GVT, אמר ב-2010 על אותה רכישה כך: "הייתי הרבה שנים לבד כשכולם חשבו שזה רעיון משוגע. כולם דיברו על כך שזה ייכשל, ואני מוכרח להודות שהיו לי לילות שגם אני התחלתי לפקפק".
לימים הסתבר כי חברת GVT הפכה לאחת מהחברות בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים מבין אלו הפועלות בשווקים המתעוררים, ונמכרה לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר.
מתוך תכנית יזמות לילדים:
המודול ה-3 מתוך תכני תכנית יזמות לילדים עוסק בלמידה מניסיונם של אחרים. בנושא זה לומדים התלמידים על יזמים שהצליחו ועל יזמים שנכשלו, וכיצד ניתן להפיק לקחים.
בנושא זה מושם דגש על היכולת להתגבר על כישלון ולהמשיך הלאה אם ע"י ביצוע שיפורים ואם ע"י מעבר למיזם הבא - אך בשום אופן אין לומר נואש.
היכולת להודות בכישלון היא חשובה כחלק מהדרך להצלחה. להלן דוגמאות ממיזמים טכנולוגים:
סיפורו מלמד כי הדרך להצלחה רצופה כישלונות, ורק התמודדות עימן, וחוסר פחד - הם שיובילו את היזם להצלחה.
מנכ"ל גוגל ישראל, בראיון עימו נשאל: "גוגל רשמה כמה כישלונות. איך מתמודדים עם תגובות לא אוהדות מכל עבר?"
תשובתו היתה: "אם גוגל הייתה מצליחה בכל דבר שהיא עושה, סימן שהיא חברה שלא לוקחת סיכונים ולא מחדשת כלום..."
על הכישלונות לצד ההצלחות אמר ג'ף בזוס: "כישלון וחדשנות הם בלתי נפרדים, ואם אתה באמת אדם של חדשנות, אתה חייב לאפשר לעצמך לנסות דברים, ולהיות מוכן להיכשל."
ההצלחה היא שאיפתו של כל יזם, אך לצד הסיכויים להצלחה, יש לגלות סובלנות לכישלון.
היזם:
סובלנות לכישלון, בעיקר מהסביבה הקרובה ליזם, היא זו שתעודד אותו להמשיך ולנסות ולא להתייאש.
בספר "מדינת הסטארט אפ" מאת דן סינור ושאול זינגר ובהוצאת זמורה ביתן ומטר, מציינים הכותבים כי אחת הסיבות להיותה של מדינת ישראל "מדינת סטארט-אפ" היא הסובלנות לכישלון:
"...למרות העובדה שכולם יודעים שאפילו בישראל, הסיכויים להצלחה בחברות סטארט-אפ נמוכים. זה בסדר לנסות ולהיכשל. הצלחה היא האופציה המועדפת, אבל כישלון אינו כתם. הוא מהווה תוספת חשובה לקורות החיים שלך".
תחת הערך "המצאה" בוויקיפדיה נכתב: "אחד המאפיינים הבולטים של ארגון העוסק בהמצאה הוא הזכות להיכשל (ויש אומרים: החובה להיכשל)...
משה פלד, שהיה מנכ"ל רפא"ל בשנות השמונים אמר: 'אם הכל הצליח, סימן שלא העזתם. אני הייתי מצפה ש-50% יסתיימו בכישלון'
ד"ר קובי ורטמן ייחס את הצלחת הארגון לגישה ניהולית "שאיפשרה לאנשים להיכשל ולא הוציאה אותם להורג. היא עודדה אנשים ליזום"
גם היזמים של חברת מאנדיי, רועי מן וערן זינמן התייחסו לנושא הכישלון כך: "אחת התובנות שעזרו לנו לאורך הדרך, היא הידיעה שאין באמת 'מה שנכון לעשות'. צריך כל הזמן לנסות, להיכשל ולהשתפר. כשמייצרים בקרב האנשים בחברה תרבות של 'כישלון זה שלב הכרחי בדרך להצלחה', זה בונה חוסן. תרבות כזו מאפשרת להתגבר על הרגעים הכי קשים ביחד, וגם להעז ולנסות דברים שנראים בתחילה בלתי אפשריים."
דוגמה מיזם בלתי נלאה:
סטף ורטהימר הוא יזם אשר הקים חברה מפוארת בשם "ישקר". בספרו "איש ליד מכונה" הוא מספר על הסובלנות וההתמודדות עם הכישלונות:
"ראינו איך עושים דברים. ניסינו גם אנחנו. במקומות רבים נכשלנו. היו לנו אינספור בעיות בייצור חלקים, באספקה...חטפנו מכות על בסיס יום-יומי. הצרות היו אבות ההתפתחות שלנו. לא נבהלנו, אבל גם לא זלזלנו בהן".
באופן אישי כותב סטף: "יש לי כאמור, כישלונות בצד ההצלחות - וחלקם של הכישלונות אינו נופל, בעיני, מחלקן של ההצלחות".
המוכנות והנכונות לקבל על עצמך עבודה קשה, ללא הנחות וקיצורי דרך היא מתכון להצלחה לטווח ארוך.
אלי הורוביץ ז"ל, שעמד בראש חברת 'טבע' שנים רבות, אמר בראיון למגזין 'ליידי גלובס' ב- 5.2.2009: "אכן הצלחתי, אבל הכול תמיד עם עבודה קשה. בלי הברקות, צעד אחר צעד ועם הרבה הרבה זיעה".
חשוב שהיזם לא יפחד מעבודה קשה. לפעמים נדמה לנו שאנו יכולים להצליח בקלות וללא מאמץ רב בתחום מסויים, אבל בפועל, לרוב, הדברים מתנהלים אחרת, וצצות בעיות, ומתעוררים קשיים שלא חשבנו עליהם קודם.
הנכונות להתמודד עם קשיים, גם אם הדבר כרוך בעבודה קשה, תסייע לנו להצליח.
למידה מכישלונות והיכולת להביט קדימה, לשנות ולהשתפר - הן מיומנויות הנדרשות להצלחתו של היזם.
עד כמה הכישלון הוא חלק מתהליך ההצלחה, ניתן ללמוד מתוך כתבה שפורסמה באתר כלכליסט על הטעויות שקדמו להצלחות:
"פרות המזומנים של גוגל ואמזון וגם נורת החשמל והיצירות של בטהובן נוצרו לא בפרצי גאונות, אלא בתהליך ליטוש מפרך של רעיונות כושלים ומוצרים בינוניים. הם נהפכו להצלחה בזכות הכישלונות".
דוגמה מיזמי חברת "לייט אנד סטרונג":
בראיון למגזין 'עסקים' של מעריב מיום 25.12.2011 סיפרו יזמי חברת "לייט אנד סטרונג" על ההתחלה:
"הרעיון נוצר מאפס, ובעצם שם, במיזם הזה, התחלנו את הכל: גיוס כספים, תוכניות עסקיות וניהול תכנית ברמה פרטנית."
לאחר כשנה המיזם נגנז עקב בעיות כלכליות, אך השניים בחרו ללמוד ממנו, במקום להתייאש. "זה היה הניסיון הראשון שלנו בתחום בו אנו עוסקים כיום, אי ההצלחה של המיזם גרמה לנו להסתכל קדימה ולהתחיל לתכנן את הדבר הבא".
כדי שאדם יאזור אומץ ויעז, בכל תחום, לא רק ביזמות, הוא צריך להאמין בעצמו וביכולות שלו. רק אדם שמאמין בעצמו, ינסה להתמודד עם קשיים ולהתגבר עליהם.
ביטחון עצמי הוא התחושה שאני מסוגל. את תחושת המסוגלות אנחנו יכולים להנחיל לילדים, ע"י כך שנאמין בהם וביכולות שלהם ונשדר להם זאת.
הביטחון העצמי נבנה לאט לאט, תוך כדי צבירת הצלחות קטנות מצד אחד ועמידה באתגרים והתמודדות עם טעויות וכישלונות מצד שני. היכולת להתמודד עם שני המצבים האלו בונה ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות.
יזם בעל ביטחון עצמי יעשה את החישובים לבחינת סיכויי ההצלחה אל מול הכישלון, ויקבל החלטה מושכלת. ברגע שיחליט שכדאי לו לקדם את המיזם הוא למעשה בוחר לנסות ולהגשים את החלום במקום להישאר במקום שבו הוא חושב על מה היה קורה אילו היה מנסה להגשימו.
אדם עם ביטחון עצמי גם יסלח לעצמו על טעויות, וימשיך הלאה, וזה עוד אחד ממאפייני היזם.
אחד הדברים שמאפיינים יזמים רבים הוא הנכונות לקחת סיכונים והאומץ להעז, דווקא בגלל תמימותם.
תמימות זו נובעת לעיתים מחוסר ידע ומחוסר הבנה של המגבלות הקיימות והאתגרים הצפויים במימוש הרעיון למיזם.
לתמימות הזו יש אמנם חסרונות אך גם יתרון אחד ברור: היא מאפשרת ליזם לפרוץ במקומות שאחרים כלל לא מעזים.
בפועל, קורה תהליך שהוא סוג של התפכחות; היזם מתחיל לקדם את המיזם עם הרבה מוטיבציה ונכונות להיכנס להרפתקה היזמית. עם ההתקדמות בתהליך היזמי, היזם לומד יותר ויותר את המגבלות, האתגרים וכל מה שלמעשה, מנע מאחרים מלממש רעיון מסוג זה.
מצד אחד, ככל שהיזם יודע יותר, הוא מבין יותר את הקשיים ולעיתים מרגיש פחות בטוח בעצמו ביכולת להתגבר עליהם.
מצד שני, ככל שהיזם צובר יותר ידע בתחום, הוא הופך למומחה ומשיג יתרון על פני מתחרים פוטנציאליים.
התהליך שמתואר כאן קורה ליזמים רבים. החוכמה היא לא להתייאש בשלב שבו מגלים שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד כדי להצליח.
מי שהופך למוביל שוק, הוא זה שגם אחרי שלב ההתפכחות, ממשיך.
לקריאת עמוד זה באנגלית: The Courage to Dare and not be Afraid of Failure
